לדלג לתוכן

רש"י על בראשית מו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בארה שבע" - כמו לבאר שבע ה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בתחלתה "לאלהי אביו יצחק" - חייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יעקב יעקב" - לשון חיבה

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל תירא מרדה מצרימה" - לפי שהיה מיצר על שנזקק לצאת לחוצה לארץ

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואנכי אעלך" - הבטיחו להיות נקבר בארץ

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר רכשו בארץ כנען" - אבל מה שרכש בפדן ארם נתן הכל לעשו בשביל חלקו במערת המכפלה אמר נכסי חוצה לארץ אינן כדאי לי וזהו אשר כריתי לי העמיד לו צבורין של זהב וכסף כמין כרי ואמר לו טול את אלו

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ובנות בניו" - סרח בת אשר ויוכבד בת לוי

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הבאים מצרימה" - על שם השעה קורא להם הכתוב באים ואין לתמוה על אשר לא כתב אשר באו

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בן הכנענית" - בן דינה שנבעלה לכנעני כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (ב"ר)

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלה בני לאה ואת דינה בתו" - הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב ללמדך אשה מזרעת תחלה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה "שלשים ושלש" - ובפרטן אי אתה מוצא אלא ל"ב אלא זו יוכבד שנולדה בין החומות בכניסתן לעיר שנא' אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בני רחל אשת יעקב" - ובכולן לא נאמר בהן אשת אלא שהיתה עיקרו של בית

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל הנפש הבאה ליעקב" - שיצאו מארץ כנען לבוא למצרים, ואין "הבאה" זו לשון עבר אלא לשון הווה, כמו "בערב היא באה(אסתר ב, ד) וכמו "והנה רחל בתו באה עם הצאן(בראשית כט, ו), לפיכך טעמו למטה באל"ף, לפי שכשיצאו לבוא מארץ כנען לא היו אלא ששים ושש. והשני, "כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים" הוא לשון עבר, לפיכך טעמו למעלה בבי"ת, לפי שמשבאו שם היו שבעים שמצאו שם יוסף ושני בניו ונתוספה להם יוכבד בין החומות.

ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים, צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן.

(מצאתי בויקרא רבה (ד ו): עשו שש נפשות היו לו והכתוב קורא אותן "נפשות ביתו(בראשית לו, ו) לשון רבים, לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה; יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן "נפש", לפי שהיו עובדים לאל אחד)

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להורות לפניו" - כתרגומו לפנות לו מקום ולהורות האיך יתיישב בה "לפניו" - קודם שיגיע לשם ומ"א להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה

פסוק כט

לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאסור יוסף מרכבתו" - הוא עצמו אסר את הסוסים למרכבה להזדרז לכבוד אביו

"וירא אליו" - יוסף נראה אל אביו

"ויבך על צואריו עוד" - לשון הרבות בכיה וכן (איוב לד) כי לא על איש ישים עוד לשון רבוי הוא אינו שם עליו עילות נוספות על חטאיו אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע

פסוק ל

לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמותה הפעם" - פשוטו כתרגומו ומדרשו סבור הייתי למות שתי מיתות בעוה"ז ולעוה"ב שנסתלקה ממני שכינה והייתי אומר שיתבעני הקב"ה מיתתך עכשיו שעודך חי לא אמות אלא פעם אחת

פסוק לא

לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואמרה אליו אחי וגו'" - ועוד אומר לו והאנשים רועי צאן וגו'

פסוק לד

לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בעבור תשבו בארץ גשן" - והיא צריכה לכם שהיא ארץ מרעה וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאין במלאכה אחרת ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם

"כי תועבת מצרים וגו'" - לפי שהם להם אלהות